פסגות י-ם בע"מ נ' סלמן ואח'

החלטה

1.כנגד הנתבע הוגשה תביעה לסילוק יד על ידי התובעת.

2.כנגד הנתבע ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

3.ביום 20.12.10 עתר הנתבע לביטול פסק הדין. בנימוקי הבקשה נטען כי לאחר שהומצא לו העתק מפסק הדין הוא זומן לחקירה במשטרה בגין תלונת התובעת על הסגת גבול במקרקעין אשר נטען כי היא בעליה. מקרקעין אלה היו של אביו מאז שנות החמישים.

עוד נטען בנימוקי הבקשה כי הוא ובני משפחתו מחזיקים במקרקעין מזה עשרות שנים ולא עזבו את המקרקעין.

כמו כן, נטען כי כתב התביעה לא הומצא לו.

4.התובעת, בתגובתה, מציינת כי המצאת כתב התביעה לנתבע נעשתה עוד ביום 12.7.09 אולם הנתבע סירב לחתום על אישור המסירה.

בנוסף, טוענת התובעת כי ביום 18.2.10 הומצא לנתבע פסק הדין והוא אף חתם על אישור המסירה.

כמו כן, טוענת התובעת כי הבקשה הוגשה כ-10 חודשים לאחר המצאת פסק הדין.

התובעת טוענת עוד כי אין לנתבע כל הגנה כנגד התביעה וזאת לאור היותה רשומה כבעלת המקרקעין בלשכת רשום המקרקעין וככל שהנתבע טוען לזכויות במקרקעין, עליו לעתור בפני הערכאה המוסמכת, הוא בית המשפט המחוזי.

5.הנתבע, בתצהירו בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, אינו מעלה כל נימוק לשיהוי הרב בהגשת הבקשה.

כמו כן, לא טרח הנתבע לציין את המועד בו נחקר במשטרה לאחר שהומצא לו פסק הדין. למועד קבלת פסק הדין משמעות מכריעה, שכן על פי תקנות סדר הדין האזרחי עליו להגיש את הבקשה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בנסיבות אלה יש לקבל את עמדת התובעת לפיה פסק הדין הומצא אישית לנתבע ביום 18.2.10. מכאן שהמדובר באיחור ניכר שלגביו לא ניתן כל טעם מיוחד ודי בכך כדי לדחות את הבקשה

למעלה מן הצורך יוער כי אף לגבי גרסת הגנתו, ככל שהיא נכונה, אין בה כדי להועיל כאמור בתגובת התובעת.

6.לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.